האם בדיקות הקורונה המהירות רגישות מספיק?

בדיקות קורונה המבוצעות תוך דקות ספורות נכנסות בתקופה זו לשוק, והן צפויות לזרז הליך איתור חולים וסיוע בקטיעות שרשראות הדבקה. מכשירים המאפשרים בדיקות מהירות הוצבו לאחרונה באופן ניסיוני במספר מקומות בישראל, ביניהם קופות חולים, מרפאות, בתי אבות ועוד. אולם בדיקות אלו, שבחלקן מבוססות על זיהוי חלבונים שנמצאים על הווירוס, נחשבות לפחות רגישות לעומת בדיקות PCR שמשמשות כיום לזיהוי חולי קורונה, ונחשבות אמינות מאוד.

כדי להבין את המשמעות של הכנסת הבדיקות החדשות לשימוש, ביקשנו מצפנת כהן לובצקי, מנהלת פיתוח עסקי בחברת  hylabs  מרחובות, להסביר על ההבדלים ברגישות הבדיקות בשיטות השונות. hylabs העוסקת מזה חמישה עשורים בדיאגנוסטיקה של מחלות זיהומיות היא זו שסיפקה, עם הגעת המגפה לישראל, את רוב התשתית, המערכות, ההכשרות וערכות הבדיקה למרבית המעבדות לבדיקת קורונה בישראל. זאת בזכות בזכות הקשר רב השנים שלה עם חברת eSeegen הדרום קוריאנית, והתשתית שהקימה hylabs לביצוע בדיקות ללא קשר לקורונה.

למה מתכוונים כאשר מדברים על רגישות של בדיקת קורונה?

"הכוונה ליכולת של הבדיקה לזהות נוכחות של וירוס הקורונה גם כאשר הוא נמצא בכמות קטנה מאוד, למשל בשלבים מוקדמים של המחלה. יכולת זיהוי כזו נחשבת לרגישות גבוהה".

מדוע חשובה רגישות גבוהה?

"הרגישות חשובה קודם כל מאחר ונרצה להימנע מ False negative, כלומר מצב שחולה בפועל נבדק ולא מתגלה. זאת כדי שניתן יהיה לקטוע שרשראות הדבקה ביעילות ולמנוע מהחולה להמשיך ולהפיץ את המחלה. אפשר לדמיין למשל מה קורה אם בדיקה מתפספסת ולא מזהה חולה קורונה  בעת אשפוז במחלקה פנימית בבית חולים.  זה כמו פיגוע: המחלה מופצת ומדביקה חולים ואנשי צוות; עשרות רופאים ואחיות נשלחים לבידוד והמחלקה מושבתת. לכן יש חשיבות גבוהה מאוד לאמינות הבדיקות. במידה פחותה אבל עדיין חשוב ביותר, נמצא דיוק הבדיקה:  הכוונה לספציפיות, כלומר זיהוי של וירוס הקורונה covid19    בלבד ולא זיהוי למשל של וירוסים של קורונה מזנים אחרים שגורמים להצטננות). זיהוי שגוי של מחלה, המכונה False positive, כלומר זיהוי של אדם בריא כחולה, עלולה לשלוח אותו לשהייה בקרב חולים ולהידבקות".

לאחרונה מדובר על שילוב של בדיקות מהירות במערך הבדיקות. מה הבדל בין הרגישות של בדיקת ה PCR לבין הרגישות של הבדיקות המהירות?

" ראשית חשוב להבין מהי בדיקת  PCR . בקצרה, בדיקה זו מזהה במעבדה את וירוס הקורונה על ידי מיצוי חומצות גרעין מדגימה שנאספת מאדם אשר חשוד כחולה. בתהליך זה ממצים מהנגיף את החומר הגנטי שלו, ולאחר מכן מגבירים ומשכפלים אותו שוב ושוב במספר סבבים (סייקלינג) עד שניתן לזהותו באמצעות גלאיו הרגישים של המכשיר. ככל שנדרשים פחות סבבים לאיתור הנגיף (בדרך כלל בין 25-40 סבבים) כך כמות הנגיף, או העומס הנגיפי, נחשבת לגדולה יותר בדגימה. 

 התוצאה נמסרת תוך מספר שעות.  מאחר ובדיקת הקורונה הנעשית במכשיר ה PCR מכפילה את כמות החומר הגנטי הנבדק בכל סיבוב  השיטה הזו מביאה את כמות החומר הראשוני לערכים גבוהים מאוד – אבל רק במידה ואכן היה קיים מלכתחילה. כלומר אפילו אם הבדיקה של האדם הנבדק מכילה כמות קטנה ביותר של הנגיף, המכשיר יזהה אותה בסבב העשרים, השלושים או הארבעים. ולהפך: אם הנבדק אינו חולה והדגימה אינה כוללת את וירוס הקורונה נקבל תוצאה שלילית, ללא קשר למספר הסבבים".

"לעומת זאת, חלק מהבדיקות המהירות מספקות, על פי נתוני משרד הבריאות, רגישות נמוכה בהרבה שמגיעה ל 84% בלבד. המשמעות היא שבעוד שתוצאה חיובית של קורונה היא אכן ודאית ברמה גבוהה מאוד, התוצאה השלילית אינה וודאית ומחייבת בדיקה חוזרת בטכנולוגיית PCR. אחרת ייתכן מצב שנבדקים שיצאו שליליים לנגיף ישוחררו בעודם חולים ומדביקים".

האם לא מדובר בסיבוך תהליכי הבדיקה?

"הדבר בהחלט יסרבל את תהליך הבדיקה ויגדיל את העלות שלה, ואת זה לא אני אומרת אלא קופות החולים. במצב הנוכחי בו אחוז החולים המאומתים גבוה זה יוביל גם לבזבוז כספי. יש לציין כי בבדיקות הללו יש תועלת כאמצעי משלים לבדיקות PCR במקרים מסוימים ולא כמענה למערך הבדיקות הכללי. גם אנחנו נייבא בדיקות מהירות, אולם צריך יהיה לדעת כיצד לשלב אותן במקביל לבדיקות הרגישות של ה PCR".

האם יש הבדל בין בדיקות PCR המבוצעות במעבדות השונות?

"סך הכול מרבית הבדיקות בישראל אמינות מאוד ולא רגישות מדי, כלומר לא מספקות התראות שווא, כפי שנעשה ניסיון לטעון לאחרונה.  לכאורה לא אמור להיות

קיטים של חברת Seegene

הבדל בין בדיקות PCR, והציבור הרחב בוודאי לא אמור להבחין בזאת, במיוחד כל עוד הרופאים לא מקבלים את תוצאות הבדיקה בכל הנוגע לכמות הווירוס שנמצאה אצל הנבדק. עם זאת, הטכנולוגיה של eSeegen שאנו מביאים לארץ מאפשרת רגישות מוגברת אף יותר בזיהוי הווירוס, כלומר מבחינת הכמות, ביחס לבדיקות של חברות אחרות, הנובעת לפחות משתי סיבות: ראשית, הטכנולוגיה של eSeegen  לתכנון הפריימרים היא המתקדמת מסוגה בכך שהיא מאפשרת לבצע יותר סבבים תוך נטרול "רעשים" המתקבלים בבדיקה. וקביעת תוצאה חיובית נעשית על ידי תוכנת אינטרפטציה ולא על ידי הבודק. שנית, הטכנולוגיה של eSeegen מבוססת על בדיקה של ארבעה גנים שונים, אחד מהגנים הוא N, יותר מאשר בדיקות של יצרנים אחרים. המשמעות היא שאם לא הצלחת לזהות את אחד משלושת הגנים הרגילים יש סיכוי שתתפוס את הנגיף בגן הרביעי".

מדוע בעצם הרופאים לא מקבלים מדד כמותי מהמעבדה לגבי כמות הווירוס אצל החולה?

" מי שקובע את המדיניות בישראל בנוגע לביצוע בדיקות הקורונה הוא משרד הבריאות. במשרד מעבדים את המשמעות של הנתונים, כדי לתת להם את המשמעות הקלינית הנכונה. אנחנו יודעים שבזכות  הרגישות, הדיוק והאמינות של תוצאות הבדיקה שמפיקות הערכות  של eSeegen, הרופא יכול להיות בטוח באמינות הגבוהה של התוצאה ולקבל החלטה קלינית נכונה לגבי מצב המחלה אצל המטופל.  אנו במעבדות חי גאים בכך שאנו מספקים את הערכות והתשתית המדויקות והרגישות ביותר למעבדות ולצוותים הרפואיים בישראל, ובעצם לכל תושבי המדינה, ומסייעים במאבק בקורונה".

 י