ניטור החדר הנקי: עקרונות על בסיס הסטנדרטים הרגולטוריים

התרומה של החדר הנקי למיקרוביולוגיה היא מרשימה: היכולת לבצע ניסויים בתנאים מבוקרים, עם מינימום הפרעה של זיהומים מבחוץ, הפכה אותו לכלי בלתי נפרד במחקרים ובעבודה היומיומית שלכם. אולם כדי להבטיח שהחדר הנקי ימלא את תפקידו, נדרש תהליך ניטור מתמיד והכרות עם הפלורה הטבעית של החדר.  

במאמר זה אנו מפרטים עבור מהנדסי בקרת איכות (QC) ואבטחת איכות (QA), מנהלי מעבדות, סמנכ"לי תפעול, מדענים ואנליטיקאים של חדרים נקיים אודות תהליך ולידציה לחדר נקי, על סוגי הניטורים שזמינים לכם בחברת hylabs, וגם סקירה קצרה אודות המצאת החדר הנקי ומקורות הזיהום בו. 

לדילוג על הפתיח ולמעבר לשירותי hylabs בתחום לחצו כאן.

קצת על ההיסטוריה של החדר הנקי

עבודה בחדר הנקי. מגן על תהליכי ההייצור והמחקר מזיהומים.

החדר הנקי הוא אחת ההמצאות החשובות בעולם המדע והטכנולוגיה, ובפרט בתחום המיקרוביולוגיה.  מטרתו העיקרית של החדר הנקי היא להגן על תהליכי ייצור, דגימות/השתלות או ציוד רפואי מזיהום. החדר מעוצב הנדסית כך שהאוויר שבו מנוקה באופן יסודי מחלקיקים, וירוסים וחיידקים, דרך מגוון מערכות פילטרים מתקדמות וזאת במטרה לשמור על ריכוז נמוך מאוד של חלקיקים.

התרומה של החדר הנקי למיקרוביולוגיה מרשימה בזכות היכולת לבצע ניסויים בתנאים מבוקרים. חדרים אלו משמשים בדרך כלל למחקר מדעי, ייצור ננומטרי, טיפול תאי, הכנות רוקחיות ועוד.  הסיווג לחדר נעשה בהתבסס על הכמות והגודל של החלקיקים פר יחידת נפח של אוויר כאשר כיום נדרש לסווג את החדר בהתאם לרמת הזיהומים בו החל מהרמה הנמוכה ביותר של ניקיון (Grade D/ Iso 8) ועד הרמה הגבוהה והנקייה ביותר (Grade A/ Iso 5).

האוויר בחדר הנקי מנוטר באופן ספציפי בפרמטרים של טמפרטורה, לחות ולחצים מוגדרים, ומנוקה באופן פעיל על ידי אוויר נקי שנדחף לחדר דרך מסננים מיוחדים, כולל מסנני HEPA (High Efficiency Particulate Air) לספיגת חלקיקים או ULPA (Ultra Low Penetration Air), המסוגלים לסנן חלקיקים בגדלים הקטנים ביותר. המערכת אף פועלת להגברת לחץ האוויר בתוך החדר באופן קבוע בכדי 'להדוף' כניסת אוויר מסביבה מזוהמת לתוך החדר ו'דחיפת' אוויר מזוהם שהצליח להיכנס לחדר והטומן בחובו אורגניזמים נישאים באוויר, אבק וחומרים נידפים נוספים דרך המסננים (גרילים) החוצה.

המזהמים העיקריים: אנחנו

התוכניות לחדר הנקי המודרני המוכר לנו כיום שורטטו לראשונה על ידי הפיזיקאי האמריקאי וויליס ויטפילד ב 1960, בעת שעבד ב- Sandia- המעבדות הלאומיות בניו מקסיקו, ארה"ב, וזאת לאחר שנתקל בעבודתו בחלקיקים וזרימות אוויר בלתי צפויות בחדר. החדר החדש שעיצב כלל זרימת אוויר קבועה דרך מסננים רבים, על מנת 'לשטוף' זיהומים החוצה. בתוך שנים בודדות המצאתו הפכה נפוצה בעולם המדעי והתעשייתי ברחבי העולם. עם השנים עלתה חשיבותו של החדר הנקי ובהתאם רמתו:  היינו, דרישות הרגולציה הוחמרו, איטום החדר הנקי הוגבר וחשיבות הכרת הפלורה המיקרוביולוגית שבו עלתה.

אנלטיקאית בחדר הנקי. מקסימום הגנה באמצעות לבוש.

המקור הגדול ביותר לזיהומים בחדר הנקי הם בני האדם, המהווים כ75% ממקורות הזיהום. ה-25% הנותרים מגיעים ממקורות אחרים כגון אוורור, מבנה החדר וציוד. גודל החלקיקים הנספרים בחדרים נקיים הוא 0.5 מיקרון. גודל זה אינו גלוי לעין האנושית שמסוגלת לקלוט עצמים שגודלם החל מ 50 מיקרון (לשם המחשה – עובי שערה אנושית הוא 100 מיקרון).  מחקרים חשפו כי בני האדם מייצרים בין חצי מיליון עד מיליון חלקיקי מיקרואורגניזמים בדקה –בין השאר על ידי נשירת 80-100 שערות ביום, והשלת כ-20 גרם קשקשים – והם ממשיכים לעשות זאת אפילו בישיבה ללא תנועה.

מאחר והמיקרואורגניזמים קטנים מכדי שנוכל להבחין בהם באמצעות כושר הראייה- צורת עבודתו האספטית של העובד בחדר חשובה מאוד, כמו כן גם עבודת הדוגם. זו כוללת מינימום תנועת גוף, ומקסימום הגנה באמצעות לבוש הכוללת שימוש במסכת פנים, כיסוי שיער וזקן, כיסוי ראש, סרבל, ערדליים לנעליים, משקפי בטיחות וכפפות סטריליות. אמצעי הגנה נוסף הנוצר בחדר באופן אקטיבי הוא לחץ אוויר הגבוה מלחץ האוויר של הסביבה החיצונית על מנת למנוע חדירת אוויר לא מסונן פנימה, בדומה לחדר ניתוח. על מנת למזער את איבוד לחץ האוויר בחדר הנקי מותקנות שתי מערכות דלתות אשר נפתחות לסירוגין ומונעות נפילת לחץ.

סוגים שונים של ניטור מיקרוביאלי בחדר הנקי

למרות שפע האמצעים למניעת כניסת זיהומים לחדר הנקי, הנחת העבודה היא שזיהומים עשויים להיכנס מעת לעת. לכן קובעים התקנים סוגים שונים של בדיקות ניטור הנעשות באופן קבוע. החדר הנקי נדרש להיות מבוקר, הן מבחינה פיזיקלית והן מבחינה מיקרוביאלית, לרבות: בדיקות אוויר, משטחי עבודה, לחץ החדר, לחות וכיוצא בזאת.

על פי דרישות התקנים יש לבצע ולידציה לחדר נקי טרם תחילת העבודה בו, לשם תיקוף. נהוג לבצע דיגומים הן בזמן מנוחה- “at rest” (כאשר לא נוכחים אנשים בחדר) לצורך תיקוף התנאים בחדר על כל מכשיריו והציוד בו והן בזמן עבודה – “at operation” (כאשר נוכחים בחדר מקסימום האנשים שרוצים לתקף את החדר עבורם) לטובת תיקוף התנאים בחדר במצב הכי מועמס מיקרוביולוגית בו.

במהלך ולידציה לחדר נקי, ובמסגרת הייעוץ המקצועי שאנחנו מעניקים, אנו נקבע את כמות הנקודות בהתאם לסטנדרטים  ולגודל החדר (ראה ערך table A.1: ISO 14644-1) כאשר המיקומים הנבחרים יהיו בנקודות הקריטיות בחדר, דהיינו, המקומות הכי "קשים לבדיקה" – Worst Case.  בגמר הוולידציה ובעזרת הליך ניהול סיכונים נבסס את מיקום וכמות הנקודות וכך ניתן יהיה להפחית את כמות הנקודות הנבדקות באופן שגרתי.

תהליך ולידציה לחדר נקי הינו חשוב מאוד ונותן אישור לכך שעל אף הציוד בחדר ומקסימום האנשים העובדים בו – עדיין התנאים בחדר מתגברים על העומס המיקרוביולוגי כך שהוא מתכנס לערכי הטווח המצוינים בסטנדרטים.

לדיגומים נהוג להשתמש בשני סוגים של צלחות: TSA לספירה כללית וצלחת אחרת היא צלחת SDA שבה האגר מועשר בחומרים לגידול פטריות (שמרים ועובשים). בהתאמה לסוג הצלחת הן מודגרות בטמפרטורות שונות ובתום ההדגרה כמות המיקרואורגניזמים נבדקת.

להלן סוגי הניטורים העיקריים ש hylabs מציעה:

(לחצו על הניטור המבוקש למעבר מהיר)

1. ניטור אוויר פאסיבי לתיקוף החדר (settling air)
2. ניטור אוויר פאסיבי לפרוצדורת העבודה (settling air)
3. דיגום משטחים וניקיון החדר (Contact)
4. ניטור אוויר אקטיבי (Active Air Sampler)
5. ניטור כפפות ולבוש (Personal monitoring)
6.  הרגולציה החדשה: דיגום אויר רציף

ניטור אוויר פאסיבי לתיקוף החדר(settling air):

מטרה: הבדיקה מלמדת על צורת העבודה האספטית של העובדים ועל תקינות פעילות החדר

אופן הביצוע: ניטור האוויר הפסיבי מתבצע על ידי הנחת מספר צלחות פטרי במקומות שונים בחללי החדר הנקי כפי שנקבע בתהליך הוולידציה. התוצאות יינתנו ביחידות של כמות מושבות (CFU) לפרק הזמן הנדרש.

ניטור אוויר פאסיבי לפרוצדורת העבודה (settling air)

מבוצע באותו אופן כאשר יש לפתוח את הצלחות לכל משך העבודה. התוצאות יינתנו ביחידות של כמות מושבות (CFU) לפרק הזמן הנדרש.

דיגום משטחים וניקיון החדר (Contact):

מטרה: הבדיקה מלמדת על רמת ניקיון המשטחים בחדר.

אופן הביצוע: מתבצע על ידי צלחת פטרי מיוחדת, בה האגר בולט ומוגבה. הדוגם ידגום אזורי עבודה מייצגים שנקבעו בתהליך הוולדיציה. התוצאות יינתנו ביחידות של כמות מושבות (CFU) לפרק הזמן הנדרש.

ניטור אוויר אקטיבי (Active Air Sampler)

מטרה: בדיקת רמת תחלופת האוויר (סרקולציה) בחדר.

דיגום אוויר אקטיבי מבוצע באמצעות מכשיר לדיגום אוויר.

אופן הביצוע: דיגום אוויר אקטיבי מבוצע באמצעות מכשיר לדיגום אוויר בעל ראש אחד או מספר ראשים. הדוגם מסיר את מכסה הראש, מציב בתוכו צלחת פטרי עם אגר מועשר לגידול מיקרואורגניזמים, ללא מכסה הצלחת, ומפעיל את המכשיר למשך מספר דקות בהתאם לכמות האוויר הנדרשת לביצוע ניטור תקין בחדר או במנדף ובהתאם לדגשים הנוגעים להצבת הדוגם. בתום דגימת האוויר בנפח הנדרש הדוגם מכבה את המכשיר, מסיר את הצלחת ושולח אותה לאינקובציה וכימות. התוצאות יינתנו ביחידות של כמות מושבות (CFU) לפרק הזמן הנדרש.

קישור לרשימת דוגמי האויר באתר הספק .

להתאמת מכשיר עבורכם ולייעוץ פרטני צרו עמנו קשר:  073-2524573
או השאירו פרטיכם בטופס בתחתית העמוד ונחזור אליכם בהקדם.

ניטור כפפות ולבוש (Personal monitoring):

מטרה: הבדיקה מלמדת על אופן ההתלבשות האספטי של העובדים ועל צורת העבודה האספטית שלהם.

אופן הביצוע: העובדים בחדר הנקי נדרשים להצמיד את אזורי הגוף הנדרשים לבדיקה אל צלחת האגר למספר שניות. 

הרגולציה החדשה: דיגום אויר רציף

כאמור, למרות שהאוויר בחדר הנקי אמור להיות מסונן על ידי המסננים השונים, והפרשי הלחצים מונעים כניסת אוויר מזוהם, ניסיוננו מלמד שהלכה למעשה בשטח מתקיימת מציאות שונה וזאת מסיבות שונות ובעיקר נוכחות ופעילות העובד בחדר.

השנה אנו נדרשים ליישם את התקנות המעודכנות (1 Annex) המחייבות ביצוע דיגום אויר רציף כל משך העבודה בחדר הנקי ב Grade A. ניתן לבצע דיגום זה באמצעות מכשירי דיגום אקטיבי ייחודיים אשר דוגמים אוויר בנפח של 25 ליטר לדקה (קצב הדיגום חשוב על מנת למנוע התייבשות האגר בצלחת הפטרי).

מטרה: ניטור פרוצדורת העבודה.

אופן הביצוע: כדי לבצע דיגום רציף באופן תקין יש להציב את דוגם האוויר בסמיכות רבה למקום ביצוע הפרוצדורה ולמבצע, ויש להפעילו לאורך כל משך העבודה. ברשותנו צלחות ייעודיות אשר בהן האגר מותאם למשך דיגום ארוך ללא ייבוש של האגר. 

עבור כלל סוגי הדיגום יש חשיבות רבה להכרת הפלורה הטבעית של החדר (מיקרואורגניזמים ייחודיים למקום), על מנת להתאים חומרי ניקוי לחדרים נקיים וחומרי חיטוי ייעודיים – ע"מ לשמור על רמת המיקרואורגניזמים הנמוכה בחדר הנקי. לכן נדרש על פי הסטנדרטיים לבצע זיהוי של המיקרואורגניזמים הייחודיים לכל חדר. תחת מגוון שירותינו אנו מציעים  זיהוי מיקרוביולוגי הן בעזרת MALDI-TOF MS והן בעזרת זיהוי מולקולרי.

hylabs מעמידה לרשותכם צוות גדול ומקצועי של דוגמים (אשר גם מוסמכי משרד הבריאות לדיגומי מים) לביצוע כל הבדיקות המפורטות לעיל ברמת GMP ועל פי הכללים המחמירים ביותר.

למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ מוזמנים ליצור עמנו קשר:

073-2524573

או השאירו פרטיכם בטופס בתחתית העמוד ונחזור אליכם בהקדם.